ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

הריון 6 מוצלח
לאחר 2 אובדנים בשבועות מוקדמים שהשליה בחרה להשתרש לי בצלקת הניתוחית
בהריון ה5 הצוות הרפואי המליץ באופן די נחרץ על פעולות אל חזור כגון- חסימת עורקים לרחם וכריתה

בחרתי שלא להקשיב להם ומצאתי את הרופא שהסכים ללכת איתי יד ביד ולאובדן האחרון לקח קרוב ל 7 חודשים עד שהרחם התנקתה לחלוטין, במהלך התקופה הזאת קיבלתי תרופה כימותרפית להמסת התוכן ומה שהיא עשתה בנוסף הייתה פתיחה של הצלקת..

כבר אמרתי שאין מצב שיהיו לי יותר ילדים ודי נפטרתי מכל דברי התינוקות שהיו לי בבית..

ואז הגיע ההיריון של רותם מלווה בלא מעט חששות במיוחד בגלל הצלקת וחלילה השתרשות נוספת שם בכל זאת היא הייתה מועדת לפורענות.
ושוב מצאתי רופא שליווה אותי בתחילת הדרך והרגיע מאוד ותמך בכל ביקור שלי אצלו

בחרתי להפסיק להגיע אליו כשבשבוע 24 אמר לי לכי על קיסרי נוסף זה הכי בטוח..אז תומך ויב"ק הוא לא היה.

לאורך כל ההיריון בחרתי לחזק את הגוף שלי באמצעות תזונה, תרפיה מוכוונת לידה שלמדתי ויישמתי על עצמי, המשכתי להעביר קורסי הכנה ללידה עד סוף ההריון וזה מאוד סייע לי
ויוגה משבוע 15 ועד שבוע 32 שבחרתי להפסיק כי נתפס לי צד וממש דאגתי שמא הצלקת מאותת לי.

בסקירה ביקשתי לדעת מה מצב הצלקת והפרופסור שהלכתי אליו אמר לא נראה כלל שמעולם הייתה צלקת וכשסיפרתי לו שהייתה פתוחה מס' חודשים נותר המום.

תהליך הלידה החל ב31/8 בבוקר ביקשתי מבעלי שיחבר את הטנס כי התחילו צירים בלילה שהתגברו לקראת 8 בבוקר, המשכתי לסדר את הבית ולהכינו לקראת הקטן, שטפתי את הבית, הכנתי לילדים הכל ליום המחרת, התמודדתי עם הצירים בין לבין ניסיתי לנוח ללא הצלחה, הכנתי לאכול וככה משכתי את הזמן.

ידעתי שככל שאמשוך בבית כך אחוזי ההצלחה שלי יגברו, ב18 בערב כשכבר ראיתי שיש תדירות כל 5 דק' ואנחנו נכנסים לערב אמרתי לבעלי בוא נעלה להיבדק מקסימום נשתחרר אם אני לא בלידה.
בקבלה הייתה פקידה שהעירה לי שאם אני לא יולדת היום אצטרך לשלם 800 ש"ח כי באתי בלי הפניה כמובן שישר דאגתי שתהיה לי הפניה
הגעתי לחד"ל ומקבלת אותי מיילדת לא נעימה במיוחד חקרה אותי ממש חקירה צולבת למה לא עשיתי תבחין משולש..ואני בצירים סדירים
כל זאת גרם לצירים להתרחק לכל 10 דק'..

בדיקת רופאה מתמחה (שמסתבר בדיעבד שהייתה חודש במחלקה) הראתה שאני עם פתיחה של סנטימטר וחצי אולי שניים מבאס
ובגלל שהייתה חדשה והיה זה יום שבת בערב הייתה מאוד לחוצה ולא הסכימה לשחרר אותי, התחילה לדבר על סיכויי קרע בצלקת מבלי שקראה את ההיסטוריה שלי ממש הרגשתי את הלחץ שלה של האחריות כביכול עלי.
הסכמתי להישאר ללילה באישפוז הריון בסיכון אשר במהלכו עשו לי מוניטור והאחות באה ואומרת לי תקשיבי עם צירים כאלו ישחררו אותך על הבוקר.. טוב (בדיעבד המוניטור לא היה תקין..)
אני מרגישה צירים ומתפעלת את הטנס, פעילה פיזית כי אני יודעת את חשיבות התנועה במיוחד בויב"ק.

פתאום ירידת מים, האחות לא לוקחת סיכון מעבירה אותי לחדרי לידה שיבדקו אך יש תור של יולדות לפני ואני מתמודדת עם הצירים במחלקה שמתחזקים השעה 11 החלפת משמרת תודה לאל, מגיעה המלאכית שלי המיילדת שאני הכי אוהבת באותו ביה"ח, אני פונה אליה ומבקשת שתסייע לי היא בודקת אותי אומרת מעולה פתיחה 3 בואי תכנסי לחד"ל
מתקשרת לבעלי שיחזור ואומרת למיילדת אני רוצה ללדת במשמרת שלך

בינתיים אני יושבת על כדור הפיזיו, עושה לעצמי רפלקסולוגיה, מבקשת מבעלי שיביא לי שוקולד כי אני יודעת עד כמה חשובה לי אנרגיה בכל זאת מ8 בבוקר לא נחתי
מוניטור היה פעם אחת וגם בעמידה מזל שלי, המיילדת מציעה שאם אני רוצה בפתיחה 5 היא יכולה לפקוע מים ולקדם את הלידה, מסתבר שבירידת מים שהייתה,הייתה אחורית ושק מי השפיר נותר עדיין מלא, אני חושבת על הנושא ואומרת שחשוב לי ללדת איתה אז קדימה

זאת הייתה בעצם ההתערבות היחידה מפתיחה 5 הלכתי לבלות במקלחת ולא הייתי מסוגלת לעמוד צירים חזקים מאוד, הודעתי לה והיא אומרת בואי נבדוק אני נוהמת ממש לא יכולה אפילו לעלות למיטה להיבדק, לא מסוגלת לשאת את החלוק על הגוף שלי וזורקת אותו ממני, רותח לי בכל הגוף, הטנס כבר לא משפיע ואני מכבה אותו וממשיכה לנהום עליתי על המיטה בבדיקה פתיחה 7, והמיילדת שואלת אותי את רוצה ללדת על 6 כי אני מקבלת ככה בכיף וזה יכול לקדם אני לא מסוגלת לזוז מהתנוחה שבה אני שוכבת ואומרת לה שתעשה הכל שאני אלד עכשיו כי אין מצב שאני שורדת את הצירים האלו, היא שומרת לי על הפרינאום אומרת לי לא ללחוץ אבל זה חזק ממני אני לא מסוגלת אפילו להקשיב למילה שנאמרת בחדר שהיה חשוך ורק אני, בעלי והמיילדת, עוברות במוחי תמונות של כל הנשים האמיצות שליוויתי

השעה 4 ורותם עלי 20 דק' מפתיחה 7 תחושת הקלה ושמחה עשיתי זאת ויב"ק היי.


אני רוצה להודות לך שירה אהובה על האפשרות שפתחת עבורי ועבור נשים רבות

תודה לך אהובה <3