ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

• אין כמו בבית – דבר לא יכול להתחרות בנוחות של הבית, סביבה מוכרת ואהובה, עם האוכל האהוב, בגדים לפי בחירה, שימוש בשירותים עם פרטיות מלאה, שליטה מלאה על מי נמצא איתך. בבית חולים אסור לאכול או לשתות, לובשים חלוק בית חולים, יש מעט פרטיות אם בכלל, ואין שום שליטה על מי שנכנס לחדר הלידה ומתי.

• המשכיות ורציפות הטיפול - בלידת בית הליווי הוא של איש מקצוע יחיד, המלווה את היולדת במהלך ההריון, לאורך הלידה כולה ולאחריה. בבית החולים הצוות מתחלף, אם הלידה החלה בליווי צוות מסוים אין כל הכרח שזהו הצוות שיישאר עם תום הלידה. ישנן לידות בהן מתחלפות שלוש משמרות, בכל פעם מדובר באנשי צוות שונים עם השקפות עולם שונות ומערכת אמונות וערכים שונה.

• השגחה אישית - הטיפול בבית הוא של אחד על אחד – זוג עיניים וזוג אוזניים קשוב אך ורק ליולדת ומתמקד בה בלבד. בבית החולים ישנם מספר אנשי צוות על מספר יולדות רב, כל מיילד/ת עובר/ת בין היולדות השונות ותשומת הלב מתחלקת ביניהן. הניטור הרציף של דופק העובר הוא הדרך היחידה של צוות בית החולים לדעת מה המצב.

• תמותת אימהות וילודים - בהולנד 30% מהלידות הן לידות בית ושיעורי תמותת התינוקות האימהות הוא מהנמוכים בעולם. בארה"ב הרפואה מתקדמת ביותר ועם זאת שיעורי תמותת אימהות וילודים לא נמוכים לעומת שאר העולם. המחקרים שנעשו ברחבי העולם במדינות המפותחות מראים באופן ברור כי לידות בית לא נופלות בבטיחותן מלידות בבתי חולים ואף מראות תוצאות טובות יוצר.

• ניתוח קיסרי - אם יהיה צורך אמיתי בניתוח קיסרי, היולדת תועבר לבית החולים. כ-20% מכלל הלידות בארץ מסתיימות בניתוח קיסרי, פי שניים מהמומלץ על ידי ארגון הבריאות הבינלאומי. ישנם בתי חולים בהם שיעורי הניתוחים הקיסריים גבוהים בהרבה. כדי להימנע מניתוח קיסרי מיותר עדיף ללדת בבית.

• בטיחות - תוצאות כלליות – על פי המודל המיילדותי, נראה כי שיעורי התערבויות נמוכים ביותר ולפיכך שיעורי הסיכונים הכרוכים בהתערבויות נמוכים יותר.

• בטיחות – מקרי חירום – על פי מחקרי לידות בית נראה אחוז נמוך ביותר של העברות לבית חולים שהסתיימו בניתוחים קיסריים. לגבי בתי החולים, ישנו מחקר המראה כי רק 17% מניתוחי החירום מתבצעים עד 10 דקות מרגע קבלת ההחלטה לערוך ניתוח חירום. למעלה משליש מהניתוחים בוצעו לאחר יותר מ-30 דקות.

• סיבוכים – ישנם סיבוכים בלתי נמנעים לעיתים נדירות כגון קרע ברחם, היפרדות שלייה, צניחת חבל חבל הטבור, שלייה נעוצה ועוד. בבית החולים בנוסף לסיבוכים האפשריים הכרוכים בלידה, ישנם גם סיכונים לסיבוכים הנובעים מהתערבויות שגרתיות. בבית יותר קל להימנע מהתערבויות מיותרות וניתוחים מיותרים.

• השראת לידה – אם מסיבה כלשהי איש המקצוע ממליץ להתחיל בהשראת לידה הוא יעביר את הטיפול לבית החולים. בלידה שהתחילה בהשראת לידה ישנם סיכונים נוספים והיא דורשת מעקב צמוד בבית חולים. גם במקרים רבים לידה כזו תסתיים בניתוח קיסרי. בארץ 22% מהלידות מתחילות בהשראת לידה.

• זירוז לידה – אם כשלו כל האמצעים הטבעיים להביא לזירוז לידה (שיאצו, רפלקסולוגיה, שמן קיק וכו') תתבצע העברה לבית חולים, שם יהיה המשך טיפול תחת פיקוח הדוק. מחקרים הראו קשר ברור בין זירוז לידה לסוגיו לעלייה בסיכויים לקרע ברחם, לכן בבית החולים יקפידו על ניטור רציף או אולי ימליצו על ניתוח נוסף.

• פקיעת קרומים – פקיעת מי שפיר באופן מלאכותי תבוצע במידה וקיימת אינדיקציה רפואית. רצוי שלא לפקוע מים אם אין הכרח, כיוון שפקיעת המים באופן מלאכותי מעלה את הסיכויים לסיבוכים כגון צניחת חבל הטבור, מנח לא תקין של התינוק, או סיכון מוגבר לזיהום. לאחר פקיעת המים הספירה לאחור מתחילה ומקציבים 12 או 24 שעות (משתנה על פי בית החולים). בבית קל יותר להימנע מהתערבויות לא רצויות ומהסיכונים שלהם, היולדת שותפה מלאה בתהליך קבלת ההחלטות והחלטתה תכובד.

• בדיקות נרתיקיות – בבית ישנה התייחסות לבקשת היולדת לגבי תדירות הבדיקות הנרתיקיות. בבית חולים לא בהכרח תכובד בקשתה של יולדת למעט בבדיקות אלו.

• עצירת הלידה – אם הלידה "נתקעת" או נעצרת לפרק זמן, כל עוד היולדת והתינוק  בסדר, סביר שהגוף עושה את שלו ומאפשר מנוחה והירגעות על מנת לגייס כוחות לשלבים הבאים, דבר הגיוני ונורמלי לחלוטין. בבית החולים יולדת כזו תקבל מיד תרופות שונות ומזרזים במטרה לקדם את הלידה, במיוחד אם הייתה ירידת מים, אז הלחץ יגבר כדי לסיים כבר את הלידה.

• אכילה ושתייה – בבית ניתן לאכול ולשתות באופן חופשי. בבית החולים מאפשרים לאכול ארטיקים, אם בכלל. אם היולדת מתייבשת היא מקבלת נוזלים דרך הוריד, דבר המגביל את יכולת התנועה.

• חתך חיץ (אפיזיוטומיה) – יש צורך לעתים נדירות בחתך חיץ. אמנם ישנה הנחייה שלא לבצע חתך אם אין צורך בכך, אך בפועל שיעור חתך חיץ הוא 14%, בעיקר בלידה ראשונה. ישנם בתי חולים בהם שיעור חתכי החיץ גבוה ביותר מפי שתיים מהממוצע הארצי. למרות שאין ראיות לכך שהדבר משפר את התוצאות או מקצר את שלב הלחיצות, אך מגדיל את הסיכויים לקרע בדרגה שלישית או רביעית היישר לפי הטבעת. נשים לא מיודעות בבית החולים לגבי הסיכונים של חתך החיץ, החתך מבוצע לפני שהן מספיקות למצמץ בכלל או מבלי שנתנו הסכמתן לכך. אם חס וחלילה יתפתח קרע בדרגה שלישית או רביעית כתוצאה מחתך החיץ שבוצע, לרוב אותן הנשים רק יגידו תודה על כך שהיה שם מי שיתפור אותן (כשבפועל החיתוך שלעצמו היה מיותר לחלוטין ויתכן שהוא זה שהביא לכך).

• ניטור – בבית יבוצע ניטור עוברי לסירוגין, אנשי המקצוע המיילדים בבית מצוידים במכשיר דופלר המאפשר ניטור מתחת למים, כך הם יכולים לנטר את דופק העובר כאשר היולדת נמצאת בתוך המים. בבתי החולים דורשים ניטור עוברי רציף, פנימי או חיצוני ו/או באמצעות מד לחץ תוך-רחמי. כל אלה מרתקים את היולדת למיטה ומגדילים את סיכוייה לניתוח קיסרי מיותר. בנוסף, היולדת יכולה למצוא עצמה עם מד לחץ דם מחובר לזרועה, מד דופק על האצבע, עירוי ורידי ביד כדי שיוכלו לתת לה פיטוצין, אנטיביוטיקה, תרופות נגד קרישת דם, עירוי דם וכו'. במידה ותבחר היולדת גם לקחת אפידורל היא תצטרך להתחבר לקטטר. התינוק מסוגל לנוע ברחם ולהתמקם באופן המתאים ביותר ללידה באמצעות כוח המשיכה, שכיבה על הגב מפריעה לכך ומביאה לתוצאות לא רצויות ליולדת.

• הריון עודף – הריון שמלאו לו 42 שבועות ועוד יום אחד נחשב הריון עודף. בבתי החולים יבצעו השראת לידה בנשים שאפילו לא מלאו 40 שבועות להריון. בבית התינוק ייצא כשיהיה מוכן לכך.

• תינוקות גדולים - מיילדי הבית מודעים לכך שהערכת המשקל המבוצעת באמצעות אולטרא-סאונד אינה אמינה וקיימת סטייה של כ10% בהערכת משקל שכזו. בבית ניתן להשתמש בכיסא לידה ובשינוי תנוחות על מנת ללדת תינוקות גדולים. בבית חולים יפעילו לחץ רב מאוד על היולדת להתחיל בהשראת לידה או לקבוע תור לניתוח קיסרי.

• מצג עכוז – לידת עכוז נתפסת כלידה בעייתית ומספר אנשי המקצוע היודעים ליילד לידות עכוז הולך ומתמעט. במידה והתינוק נמצא במצג עכוז בבית החולים ימהרו לקבוע תור לניתוח קיסרי (בטח ובטח לאחר ניתוח קיסרי קודם).

• שקט – אם דרוש ליולדת שקט על מנת שתוכל לשקוע בעצמה ולהתרכז בלידה, היא יכולה לבקש זאת מהאנשים המלווים אותה, יש לה את הפרטיות שלה והתנאים המתאימים לה. בבית החולים יש רעש תעשייתי, המולה של אנשים ומכשירים, אם היולדת רוצה שקט וזקוקה לו, לא תוכל לקבלו מן הסתם.

• עירום – בבית היולדת יכולה להסתובב עירומה באופן חופשי וזה לא עניין גדול, היא נמצאת בביתה ומוקפת באנשים שבחרה. בבית החולים נכנסים לחדר הלידה אנשי צוות בית החולים: רופאים ומיילדות, אחיות, אלונקאים, מנקות ואנשי משק בית, יכול מאוד להיות שבמהלך הלידה יכנס טכנאי הטלוויזיות לחדר הלידה לבצע תיקון, ואז מה עם הפרטיות?

• בגדים – בבית היולדת יכולה ללבוש מה שהיא רוצה בעוד שבבית החולים היא חייבת ללבוש חלוק עם פתח בגב לכל אורכו. 

• נסיעות – איש המקצוע מגיע לבית היולדת. היולדת אינה צריכה להטריח את עצמה ולהיכנס לרכב תוך כדי צירים, לנסוע לבית החולים ולטפל בבירוקרטיה של הקבלה לבית החולים. נוסיף לזה את פקקי התנועה בשעות השיא, לא ממש להיט להיכנס לרכב בזמן צירים. אם הלידה מתקדמת יפה אין כל סיבה ליצור הפרעות ולהכניס גורמים המייצרים סטרס ולחץ הבאים לידי ביטוי בשינוי המקום.

• מקלחת/אמבטיה – בבית ניתן להשתמש במקלחת ובאמבטיה בכל רגע נתון באופן חופשי. בבית החולים לא בהכרח יאפשרו זאת בטח ובטח כאשר היולדת מרותקת למיטה מחוברת למכשירים.

• לידת מים – בבית ניתן ללדת לידת מים באמבטיה או בבריכת לידה, זהו חלומן של יולדות רבות. בבתי החולים לעיתים נדירות ביותר יאפשרו לידת מים אם בכלל. אם הייתה ירידת מים לא יאפשרו בשום אופן ליולדת להיכנס לאמבטיה.

• שלב הלחיצות – בביתה היולדת תוכל ללחוץ כאשר תרגיש את הצורך בעת צירי הלחץ על פי האינסטינקטים שלה, כאשר היא מוקפת באנשים אוהבים ותומכים. בבית החולים סביר להניח ששלב הלחיצות יתבצע כאשר אנשים זרים צועקים, סופרים עד 10, ואומרים ליולדת לעצור את הנשימה.

• רגע הלידה – בבית היולדת תוכל ללדת את התינוק בתנוחה או התנוחות המתאימות לה ביותר או תוך כדי תנועה. בבית החולים לא יאפשרו לה לרוב ללדת אלא בתנוחה המתאימה לרופא או למיילדת.

• הרך הנולד - בבית שום דבר לא קורה לתינוק ללא הסכמתה המלאה של היולדת, ואילו בבית החולים גם התינוק כפוף לנהלים ועובר "שרשרת חיול" עם רגע יציאתו מהרחם.

• בדיקות שגרתיות – המיילדים בלידת בית יסבירו ליולדת את היתרונות והחסרונות של כל ההליכים לפני ביצוע מי מהם על מנת שתוכל לבחור בחירה מושכלת, היולדת שותפה לתהליך קבלת ההחלטות. בבית החולים צריך לתמרן בין הטיפות כדי שלא לעצבן את אנשי הצוות, על מנת שיסכימו לשתף פעולה עם בקשות היולדת.

• תינוקיה – בבית אין תינוקיה אלא התינוק מצוי ליד היולדת במיטתה לנוחות שניהם. בבית החולים התינוק נלקח לתינוקיה בה עובר בדיקות רפואיות תדירות,  היולדת יכולה לקבלו לפרקי זמן קצרים וצריכה להחזירו בהתאם ללוח הזמנים ונהלי בית החולים.

• עור לעור – מגע עור לעור הוא דבר חשוב מאוד. בבית התינוק מוצמד לגופם של האם והאב עם הלידה, הם שמים אותו על החזה ומחבקים אותו, כך נשמר חום גופו. בבית החולים הילודים נלקחים מהיולדת ומוכנסים תחת מנורה שתחמם אותם, מקרצפים את גופם באמצעות מברשות קשות, שוטפים מגופם את שכבת הוורניקס המגנה עליהם והם מוחזרים ליולדת עטופים ומתויקים.

• הנקה – בבית ההנקה מתחילה מיד לאחר הלידה בסיוע המיילדת או הדולה במידת הצורך. בבית חולים למרות בקשות מפורשות וחד משמעיות מצד האם, הכוללות שימוש בשלטים הכתובים באותיות קידוש לבנה, תינוקות מקבלים לעתים קרובות מידי מוצצים ותחליפי חלב. האחיות בתינוקיה מתעלמות התעלמות מוחלטת מבקשותיה של היולדת.

• זמני הנקה – בבית ההנקה נעשית על פי דרישת התינוק, כאשר הוא יהיה רעב הוא יבקש לינוק. בבית החולים ישנם לוחות זמנים להנקה, אחיות התינוקייה יעירו אותך ואת התינוק שלך לפי לוחות זמנים אלה.

• בריאות התינוק - תינוקות הנולדים במועד בבית וניזונים מהנקה בלבד חסינים יותר בפני חיידקים. הימצאות התינוק בבית החולים חושפת אותו לפתוגנים רבים. ישנה עלייה בתחלואת תינוקות בעקבות שהייתם בבית החולים.

• אחרי הלידה – היולדת נמצאת באזור הנוחות שלה, בביתה:  אוכלת את האוכל האהוב עליה, ישנה במיטתה, ומשתמשת בשירותים שלה. מיותר לציין שכל זאת לא מתקיים בבית החולים.