ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

כנס רפואי מקצועי בנושא דימום בהיריון שנערך בינואר 2012 במרכז הרפואי-אוניברסיטאי "סורוקה" בבאר-שבע, הביא את המסקנות הבאות:

פרופסור אייל שיינר, רופא-בכיר בחטיבת מיילדות וגינוקולגיה ב"סורוקה", דיווח בכנס כי במחקר שהתבצע במחלקתו בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נצפתה עלייה מדאיגה של כ־30% במספר מקרי היפרדות השליה בעשור האחרון – עלייה משישה לשמונה מקרים לכל אלף לידות. על המחקר דווח ב־ Journal of Maternal Fetal Neonatal Medicine.

פרופסור שיינר מסר כי דמם בהיריון הוא תופעה שכיחה. בתחילת ההיריון דימום מוגדר כהפלה מאיימת, אבל במקרים רבים מדובר בדימום חסר משמעות מסיבות אחרות – כמו למשל דמם השרשה. במחצית השנייה של ההיריון, דמם יכול להיות ביטוי לתופעות מדאיגות כמו היפרדות שליה. בעת היפרדות השליה היא ניתקת מדופן הרחם טרם יציאת העובר. זו סיבה מרכזית לתחלואה של האם ולתמותה של העובר.

במחקר התברר כי היפרדות שליה שכיחה יותר בקרב נשים מעל גיל 35 ובקרב נשים לאחר ניתוחים קיסריים – שתי תופעות שהולכות ונעשות נפוצות יותר בעשורים האחרונים. אוכלוסיית המחקר כללה 184,111 אלף לידות, מתוכן תועדו 1,365 לידות עם היפרדות שליה.


הסיבוכים בקרב קבוצת הנשים שחוו היפרדות שליה היו משמעותיים:

* דימום רב שהצריך טיפול במנות דם, לידה בניתוח קיסרי ואף מקרים של כריתת רחם.

* גם סיבוכים הקשורים לעובר במקרים של היפרדות השליה היו קשים ונמצאו שיעורי תמותה גבוהים באופן משמעותי.