העלאת הסיכוי להצלחה בלידת VBAC
בחירת מקום הלידה
בחירת רופא או מיילדת, התומכים בלידת VBAC - למרבה הצער, השקפת העולם המשתנה לפיה ניתוח קיסרי הוא עניין שגרתי למדי ובנוסף החשש מתלונות ומתביעות משפטיות, גורמים לכך שלידת VBAC הופכת לעניין לא פשוט להשגה. כדאי לדון בנטיות ובהעדפות היולדת עם אנשי מקצוע פוטנציאליים, לברר איתם כיצד יוכלו לסייע עד כמה שניתן להשגת לידת VBAC מוצלחת. במידה ותגובותיהם אינן אוהדות או מספקות כדאי למצוא אנשי מקצוע אחרים שכן מאמינים ופועלים בדרך המתאימה ליולדת.
מציאת בית החולים התומך בלידות VBAC - אם את מעוניינת ללדת לידת VBAC בכל מאודך, אך אין לך גישה קרובה וזמינה לאנשי מקצוע התומכים בלידת VBAC באיזור מגורייך, מומלץ לשקול מעבר בסוף ההריון להתגורר עם חברים או קרובי משפחה במקום בו הנגישות לאנשי מקצוע שכאלה תהיה טובה. בארץ ניתן למצוא מספר זעום של אנשי מקצוע המוכנים ליילד לידות VBAC בבית. למרות שהמציאות מראה כי לידות בית אחרי ניתוחים קיסריים הן לידות מוצלחות בדרך כלל, על פי משרד הבריאות ניתוח קיסרי קודם מהווה התווית נגד ללידת בית.
עיכוב ההגעה לבית החולים עד לשלב לידה פעילה (צירים סדירים וחזקים ופתיחה של צוואר הרחם): נשים המגיעות לחדר הלידה לפני שלב זה סיכויהן ללידת VBAC מוצלחת פוחתים.
בדף זה ניתן למצוא נתונים סטטיסטיים אודות לידות בבתי החולים השונים בארץ, וביניהם גם שיעור הצלחת לנל"ק לפי בית חולים:
http://vbac-israel.co.il/vbac-main/statistics-2010.html
ליווי בלידה
כיוון שהלידה הקודמת הסתיימה בניתוח קיסרי (או אם טרם ילדת בעבר) ישנה נטייה שלא לעודד VBAC, סביר שהתחושה שתתקבל על ידי היולדת ובן זוגה היא של חרדה מצד הצוות הרפואי, חוסר תמיכה וספקנות לגבי היכולת להצליח ללדת VBAC.
נוכחות רציפה של תומכת לידה מיומנת ומוסמכת תוכל לסייע בהתמודדות מול הצוות הרפואי במקרים כאלו. היא תדע להציע דרכים שיעזרו ליולדת להירגע, להקל על הכאב, ולהתקדם בלידה.
לידה ספונטנית ללא השראה או זירוז
התחלת הלידה באופן ספונטני - הלידה תתחיל באופן ספונטני כאשר הגוף מוכן ובשל לכך. במצב זה יהיו התנאים הפיזיולוגים האופטימלים לאם ולעובר.
הימנעות מהשראת לידה: אנשי המקצוע מסכימים שיש לבצע השראת לידה במקרים מסוימים, למשל הריון עודף - מעל 41 שבועות, אך הדעות חלוקות לגבי מקרים אחרים בהם מבצעים השראת לידה כמו חשד לתינוק גדול, דבר שאינו נתמך במקרים. השראת לידה יכולה להתבצע גם בעקבות גורמים שאינם רפואיים כגון נוחות הצוות הרפואי או נוחות היולדת.
יש להימנע ככל האפשר ממצב שבו הלידה מתחילה באופן יזום באמצעות השראת לידה. השראת לידה היא אחד הגורמים המעלים משמעותית את הסיכונים לסיבוכים שונים בלידה כגון: קרע ברחם, ניתוח קיסרי, צניחת חבל הטבור וכו', שכן התינוק וגוף היולדת אינם בשלים עדיין לתהליך הלידה.
אם אין ברירה ויש צורך בהשראת לידה, כדאי להימנע משימוש בפרוסטגלנדין E2 (המשמש לפתיחת צוואר הרחם) הידוע כמעלה את הסיכוי לקרע בצלקת, במיוחד בשילוב עם פיטוצין. מומלץ במיוחד להימנע משימוש בפרוסטגלנדין E1 הידוע בשם Misoprostol כיוון שהוא מסוכן ביותר בלידת VBAC. לגבי פתיחה מכנית של צוואר הרחם באמצעות בלון, עדיין לא ידועה השפעתה כיוון שחסרים מחקרים בנושא.
הימנעות משימוש בחומרי זירוז שונים במהלך הלידה - ידוע כי חומרי זירוז מסוימים כגון אוקסיטוצין סינתטי=פיטוצין ופרוסטגלנדינים מעלים את הסיכוי לקרע ברחם ובכך מגבירים את הסבירות כי הלידה תסתיים בניתוח קיסרי, לכן עדיף להימנע מהשראת לידה ו/או זירוז לידה. על פי מחקרים נרחבים שנעשו בעולם ניתן לראות כי השימוש בחומרים מזרזים מעלה משמעותית את הסיכוי לקרע ברחם.
מוכנות נפשית ללידה
בעיות לא פתורות יכולות להפריע להתקדמות הלידה. אם ליולדת ישנן בעיות רגשיות לא פתורות, מומלץ לטפל בהן מבעוד מועד על מנת שלא יפריעו לתכנון או ישפיעו על חווית הלידה הבאה. במידה והאשה אינה מוכנה נפשית עשויים להתעורר קשיים בהתקדמות הלידה כתוצאה מחששות emotional dystocia.
כתיבת יומן, שיחה אם אדם קרוב שיודע להקשיב ולהכיל על בעיות וחששות אלו או קבלת תמיכה מנשים אחרות שעברו חוויות דומות עשוי לסייע בהתמודדות. קבלת ייעוץ מקצועי מאיש מקצוע המוסמך לבריאות הנפש המתמחה בתחום ההריון והלידה יכול לעזור לנשים רבות לפתור פחד וחרדה עמוקה.
יש לקחת בחשבון שבמהלך הלידה חשוב שתהיה ליולדת תחושה שהיא בידיים טובות ושהיא תקבל את הטיפול הטוב ביותר. אם יולדת לא הייתה מרוצה מהטיפול שקיבלה בלידה הקודמת, עליה להיות מודעת לדברים מהם לא הייתה מרוצה על מנת שתוכל לתכנן את הדברים בבצורה שונה הפעם.
מוכנות פיזית ללידה
שמירה על משקל תקין במהלך ההריון, תזונה נכונה הכוללת את כל אבות המזון תוך הימנעות ממזונות העשויים להיות בעייתיים.
מומלץ לחכות לפחות 9 חודשים לפני ההריון הבא: המחקר מראים כי הסיכוי לבקיעת הצלקת בלידה קטן כאשר ישנו מרווח של לפחות 18-24 חודשים או יותר בין הניתוח ללידה הבאה. ישנם מחקרים אחרים המדברים על 18-24 חודשים מרווח בין ההריונות (רופאים שונים ימליצו על פרקי זמן שונים ויהיה מי שלא יראה חשיבות לעניין).
בדיקת אולטרא-סאונד להערכת עובי דופק הרחם באזור הצלקת - ישנם מחקרים המנסים להגדיר פרמטרים הקשורים למראה הצלקת מניתוח קיסרי קודם ומאפייניה, במטרה לנבא סיכויים להיווצרות קרע ברחם. במקרים בהם עובי דופן הרחם באיזור הצלקת קטן מ 2.5 מ"מ כדאי לשקול העדפת ניתוח קיסרי חוזר. (ראי קריטריונים להתאמה)
סוג הצלקת ברחם - חתך רוחבי נמוך מקטין את הסיכויים להיווצרות קרע ברחם בהשוואה לחתך אנכי, חתך בצורת T או J.
זיהום לאחר הניתוח הקיסרי הקודם - זיהום לאחר ניתוח קיסרי קודם מעלה את הסיכוי לבעיות בצלקת - הזיהום יכול להביא להחלמתה באופן בלתי אחיד וליצור דופן דקה מכדי שתוכל לעמוד בלחץ צירי הלידה.
גיל ההריון בו נעשה הניתוח הקודם - במידה והניתוח הקיסרי בוצע לפני שבוע 34 של ההריון (לפני שהרחם הספיק להתפתח למלוא גודלו, הסיכויים לקרע ברחם גדלים. הסיבה לכך היא המיקום של החתך. אם הרחם לא הגיע לגודלו המקסימלי בהריון כיוון שההריון הסתיים בשבוע מוקדם, החתך שיבוצע עשוי להגיע לאיזורים ברחם להם יש סיכוי גדול יותר להיבקע או להיקרע.
ישנן התערבויות שונות הנהוגות בבתי חולים, שאינן נתמכות על ידי מחקרים המוכיחים אותן כמועילות ובעקבותיהן גדלים הסיכונים והסיכויים להתרחשויות בלתי רצויות בלידה, במיוחד במקרה של לידות VBAC, בהן הסיכויים להצלחה בבתי החולים נמוכים יותר מלכתחילה.
ניטור פנימי של הצירים על ידי מד לחץ תוך רחמי (בשונה מניטור דופק התינוק): תיאוריטית אם ישנה בקיעה של הצלקת מניתוח קיסרי קודם, ניתן יהיה לראות זאת על ידי שינוי בלחץ הצירים. תיאוריה זו אינה נתמכת על ידי מחקרים. בפועל ניטור פנימי מגביר את הסיכוי לזיהום ברחם ומגביל את התנועתיות.
איסור אכילה ושתייה בלידה: החשש הוא כי במקרה של הרדמה כללית, ישנה סכנת זיהום חמור ליולדת כתוצאה מהקאות ומשאיפת קיא לריאות. ניתוחים קיסריים מבוצעים רק לעתים נדירות בהרדמה כללית. כאשר משתמשים בהרדמה כללית, מוחדר צינור במטרה להגן על דרכי הנשימה. אם צוות בית החולים לא מוכן לאפשר אכילת מזון מוצק, ניתן להתפשר על לגימות תכופות של נוזלים צלולים, הנספגים במהירות למחזור הדם.
פתיחת וריד (IV): אם הצוות בבית החולים לא יסכים לוותר על פתיחת וריד, עדיף שיהיה עירוי saline (תמיסת מלח) אוheparin . ניתן להשתמש במחט אליה מחובר ברז כאשר תמיסת המלח מונעת את סתימתה כתוצאה מקרישת דם. במקרה חירום ניתן יהיה לחבר את האינפוזיה מיידית.
בדיקה פנימית שגרתית של צלקת הרחם לאחר לידה נרתיקית: הליך זה כואב מאוד במיוחד אם לא ניתן אילחוש אפידורלי ליולדת ומעלה את הסיכוי לזיהומים. כך שגם אם ישנה בקיעה קטנה ובלתי מזיקה של הצלקת בלידה, בדיקה זו עשויה להפוך עניין קטן ושולי לבעיה אמיתית. למרבה המזל ברוב בתי החולים לא מבצעים בדיקה זו. בדיקה פנימית שכזו תבוצע אם יש חשש לכך שנותרו שאריות שלייה ברחם ללא קשר ללידת לנל"ק.
בחירת VBAC או קיסרי חוזר
ניתוח קיסרי חוזר מתוכנן עשוי להיות הבחירה הבטוחה ביותר במספר קטן של מצבים, אך ברוב המקרים סך כל הסיכונים לאם ולתינוק גדולים יותר בניתוח קיסרי חוזר לעומת לידת VBAC. אם אין ליולדת סיבה אמיתית לבצע ניתוח קיסרי חוזר, תכנון VBAC בטוח הרבה יותר עבורה, עבור התינוק ועבור כל ההריונות והתינוקות הבאים. בהתייחס לתינוק בהריון הנוכחי בלבד, ישנם סיכונים קשים אך נדירים ביותר של לידת VBAC אותם יש לשקול לעומת סיכונים נפוצים בניתוח קיסרי. כמו כן חשוב לזכור כי לידת VBAC מוצלחת תביא לתחושת הצלחה וסיפוק רגשי.
אם היולדת מתכננת ללדת VBAC, אף אחד לא יכול להבטיח בוודאות כי תוכל להימנע מניתוח קיסרי נוסף. ניתן לנקוט בצעדים מסוימים על מנת להגדיל את הסיכויים לחוות לידה נרתיקית בטוחה ומספקת. רוב הצעדים הללו נתמכים במידה רבה על ידי מחקרים. הכנה מראש בהריון יכולה לעשות את כל ההבדל. בחירה קפדנית של רופא או מיילדת התומכים ומעודדים VBAC, בחירת בת לוויה מיומנת ומנוסה, שתהיה זמינה לספק תמיכה רציפה לאורך הלידה - אלו הם הדברים החשובים ביותר שניתן לעשות.
השאלות והתשובות המופיעות מטה יתנו הדרכה ופרטים נוספים אותם יש לקחת בחשבון בהריון ובתוכנית הלידה.
למרות שכלל המשתנים מראים שלידה נרתיקית עדיפה על פני ניתוח קיסרי חוזר, עדיין קיים הסיכוי שיהיה צורך בניתוח קיסרי חוזר במהלך הלידה מסיבות שונות. ייתכן ויהיו שיקולים מיוחדים למקרה הפרטי של היולדת, או שישנם סיכונים מסוימים שחשוב במיוחד להימנע מהם. לכן כדאי לבדוק את האפשרויות למקרה שלא יהיה מנוס מלעבור ניתוח קיסרי חוזר.
