ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

מאת מישל זיפ.

אם הייתי DJ, הייתי צועקת "זה לאמהות הקיסריות!" ואז, כל האמהות שעברו ניתוחים קיסריים היו צועקות בשמחה "וואוו!" אנחנו צריכות את זה. נשים שעברו ניתוחים קיסריים מסיבות שמעבר לשליטתן צריכות שיאהבו אותן כשם שאוהבים אמהות שילדו בלידות טבעית כפי שרצו. אמהות שעברו ניתוחים קיסריים זקוקות וראויות לכבוד ואהבה לדרך בה הן ילדו. אנחנו צריכים לכבד את כל הדרכים ללידה, גם את אלה שלא יצאו כמו שתכננו, כיון שזוהי עדיין חלק מהדרך בה הגיעו חלק מילדינו לחיינו. זה לא עניין של להיות בעד ניתוח קיסרי. זה להיות בעד האמהות.

נראה שישנם אנשים שחושבים שיש שני סוגים של אמהות - אלו שילדו בניתוחים קיסריים ואלה שלא. ה"קרב" הזה מפלג בינינו, וגורם לאחד הצדדים להרגיש כמו אמא שלא עשתה את הדבר הנכון.

עברתי ניתוח קיסרי. אני לא הזמנתי אותו כדי שאוכל לשמר את הנרתיק שלי, וגם לא בחרתי את התאריך כי זה היה נוח או מגניב. זה היה הכרחי ונחוץ. ואני באמת לא צריכה להסביר יותר מזה, כי באמת לא ניכנס לפרטי פרטים אודות הלבשה תחתונה סקסית, משחק מקדים וכוס היין שהיו מעורבים ביצירת התינוק. לידה היא אירוע פרטי ומרגש מאוד בחייה של אישה. שישפטו אותך על כך כך שילדת בקיסרי בלי לדעת את פרטיו – זה לא דבר נכון. אמהות רבות כמוני היו צריכות קיסרי כדי להיות אמהות. פשוטו כמשמעו, חיים או מוות. בחירה שצריכה להיעשות בהתחשב בנסיבות במהירות. פעמים רבות האמהות שעברו ניתוח קיסרי חירום או אלה שמתקשות בעיבוד חווית הלידה שלהן או אלה שגרמו להן להרגיש שהן נזקקו לניתוח בניגוד לאינסטינקטים האימהיים שלהן, הן אלה שלעתים קרובות נפגעות ושותקות. מכתב אהבה זה הוא המודעות שאני מקווה להנחיל לאנשים, למען אותן אימהות.

אנחנו עדיין אמהות, רק שנאלצנו ללדת את התינוקות שלנו דרך מה שאני אוהבת לכנות סוג של כיס קנגורו קטן.

אולי תמיד יהיו שאלות. האם הייתי צריכה לסמוך על הרופאים? האם אני עושה כל מה שאני יכולה לעשות? וזה בסדר. אמהות קיסריות נושאות את הצלקת שדרכה התינוקות שלנו נולדו, ואנחנו לא צריכות להמשיך ולהיפגע מדברים חסרי רגישות שרבים אומרים בלי לשים לב, כי לא כל ניתוח קיסרי הוא בחירה קלת דעת. אנחנו אוהבות את התינוקות שלנו באותה מידה. חלק מאיתנו פגיעות כמו יולדות הבית, אנחנו אמהות מחוייבות, אנחנו אוהבות את הילדים שלנו ויש לנו קשרים מדהימים איתם.

הפגיעות שלנו מגיעה מכך שאנו מרגישות שלא תומכים בנו, ומילים כואבות. אני חוששת שחלק מהמאמרים שלי על הנושא היו יכולים אפילו לפגוע בנשים, בדיוק כמוני, אבל אני תמיד מנסה לבחור את מילותיי בקפידה. אני חסידה של לידה טבעית, אבל אני אמא שילדה בניתוח קיסרי. אני יכולה להיות שניהם. אני גאה בשניהם.

זה נכון שכאשר יש לך כאב או כאשר את נפגעת ממשהו, לפעמים כל נגיעה בנושא קשה לקריאה. את מרגישה צורך להתגונן, את מרגישה את המילים מופנות אליך כאילו עשית משהו לא בסדר. כל אישה שעברה חוויה קשה יכולה להתחבר לזה. והנושא של לידה או איך ילדת הוא אותו הדבר, אולי אפילו יותר מאתגר לעבד ולעבוד על זה. זו הסיבה שאנחנו זקוקות ליותר חמלה והבנה, את הקרבות האלה שנוצרו - אמהות קיסריות לעומת כל שאר - צריך להפסיק. הכללה זו אינה מועילה לנשים לעבד את הדרך שבה ילדו אם זה לא הלך לפי התכנית.

לא כל דבר בחיים הולך לפי התכנית.

אחת החברות שלי אמרה לי שהניתוח הקיסרי היה החוויה הטובה ביותר והגרועה ביותר בחייה. וזה בדיוק אותו בשבילי. זה היה טוב כי זה איפשר לי לקבל את התאומים שלי בריאים לאחר שאובחנו עם תסמונת HELLP, והכי הגרוע, כי זה היה מפחיד ולא כפי שרציתי ללדת. זה לקח הרבה זמן, אבל למדתי להשלים עם הדרך בה ילדתי.

לפעמים דווקא ההיפך ממה שאנחנו חושבות שהכי טוב ... הוא באמת הכי טוב. בדיוק כמו שאמא שרצתה להניק באופן בלעדי, הבינה שהוספת תמ"ל להזנת התינוק בעצם עזרה לה להציל את עצמה מלהיכנס לדיכאון וסייעה לתינוקה לשגשג. אנחנו לא יכולים לשפוט אם לא מכירים את הסיפור המלא והשלם, מכל זווית, כל הרקע, ואני מבינה שזה לא באמת משהו שאפשר לדעת לחלוטין. אני לא רוצה ששיעורי הניתוחים הקיסריים ימשיכו לעלות כי אני רוצה שנשים יזכו ללדת כפי שהן רוצות. אבל אני גם לא רוצה שנשים שהיו להן לידות קשות שהסתיימו בניתוח ירגישו כאילו עשו משהו לא בסדר.

אולי כולנו יכולים לגלות קצת יותר רגישות במילים שאנו בוחרים, ולזכור שהנושא הזה קשה מאוד לאותן האימהות. לזכור שנשים רבות חשות אשמה או עצב בגלל שנאלצו ללדת בניתוח קיסרי. אני יודעת כמה קשה ההתאוששות גם שנה או שנתיים אחרי. אבל מגיע לנו להשלים עם הדרך בה ילדנו את ילדינו. הדרך שלנו לאמהות לא יכולה להיות אותו הדבר, אבל זוהי הדרך שלנו, משהו שאנחנו צריכות למצוא בו את היופי, כי כל האמהות ראויות לכך. גם את.

האם הלידה שלך הסתיימה בניתוח קיסרי לא רצוי אך הכרחי? האם את עדיין מעבדת ומתמודדת עם הלידה שלך?

קישור לטקסט המקורי