ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

שמי רחלי קינן אודם
בת 37 אחרי שני ניתוחים קיסריים.
גרה בצפון
הקיסרי הראשון היה כתוצאה מהתערבות מוקדמת של בית החולים.
צירים לא מספיק מקדמים הובילו לפיטוצין שנמשך 5 שעות שהוביל בסופו של דבר למתן אפידורל בשלב של פתיחה נמוכה.
אני זוכרת על שעברו שבע שנים שהמרדים הגיע ואמר לצוות שבספרות מדברים על זה שמתן אפידורל בשלב כזה של פתיחה יוביל לניתוח.
אחרי 28 שעות באפיסת כוחות נכנסתי לניתוח שהיה טראומתי, הרגשתי שאני בשלב של לידה הגעתי לפתיחה מלאה אך לא יכולתי לדחוף הייתי מותשת והצוות לחץ על ניתוח.
בלידה השנייה לפני חמש שנים שכנעו אותי לבצע ניתוח בשל הקפי ראש גדולים  בחודש תשיעי הרופא שלי בבדיקה שיגרתית זיהה שהראש גדול ושלח אותנו בדחיפות לבצע אולטרסאונד ביחידה לסיכון גבוהה, שם אמרו שהכל תקין ושהוא קצת גדול מהרגיל אבל לא חריג.
על הרקע הזה, בבית החולים לחצו לבצע ניתוח ודחקו אותנו לפינה.
ההחלמה מהניתוח היתה קשה ונשארתי עם זיכרון קשה.
בהריון השלישי כולם אמרו לי יד משמעית אחרי שני ניתוחים את הולכת אוטומטית לניתוח. כשהצגתי בפני הרופא נשים שלי את הרצון שלי ללידה טבעית הוא כמעט התעלף.
הוא ציין בפני את הסיכונים ואת העובדה שהבעל שלי יהיה אלמן.
בתוך תוכי האמנתי ולא ויתרתי
את הסקירה השנייה ביצעתי אצל פרופסור בן עמי, מנהל מחלקת יולדות בבית חולים פוריה וסיפרתי לו את ההיסטוריה שלי, בשל העובדה שהמחלקה שלו נחשבת כבעלת אוריינטציה ללידות טבעיות .
הוא הפתיע אותי ואמר שאפשר לבחון את הדבר ובשבוע 32 יוציאו את התיקים שלי מהארכיון ויראו מה היו הסיבות לניתוחים.
כך היה.
הוא התקשר אלי בעצמו ואמר שאני אבוא לביקורת בשבוע 38 ויראו מה מצבי. במקביל יצרתי קשר עם מילדת מהמחלקה
וזאת ההמלצה הראשונה שלי אליכן
אם אתן רוצות לקבל אינפורמציה מהשטח אין תחליף למיילדת שמכירה את המקום הצוות ההתנהלות ובעיקר את האפשרויות הקיימות .
היא ישר חיזקה אותי ואמרה שזה אפשרי ושזה מתקיים ושאתחיל לעבוד על ריכוך של האגן על ידי דיקור.
המלצה שנייה
דיקור
תמצאו מדקר/ת שמתמחה בנשים ולידה ותעברו את ההכנה הזאת.
המדקרת שלי  לילך שמחאי היתה מופלאה היא האמינה בי חיזקה אותי והיתה זמינה עבורי לכל מצב שאצטרך.
זה כמובן לא מובן מאליו נוצר בינינו חיבור  ואני יודעת שיש לה חלק משמעותי בחוויה הזאת.
במקביל קיבלתי המלצה על רפלקסולוגיה וגם עשיתי מספר טיפולים .
בביקורת בשבוע 38 הדעה של הרופא הראשון שבדק אותי שאין פה מצב ללידה רגילה וברור שהולכים על ניתוח.
המזל השתנה לי כאשר נבדקתי על ידי הרופא השני שהכיר אותי מהלידה הקודמת .
ישבתי איתו ועברנו על התיקים שלי
מסתבר שהיתה טעות במשקל הלידה של הלידה השנייה מה שהטעה אותם כל הזמן לחשוב על גודל עובר.
הוא שאל אותי ״מה נעשה איתך ?״
ואני התעקשתי שאם כל הפרמטרים תקינים כמות מים משקל הקפי ראש , למה צריך לנתח ??
הוא חשב רגע ואמר שבפועל אסור לו להגיד את זה בצורה גורפת אבל העיניין הוא לא הקרע ברחם הסיכונים נעים בין 0.5-0.7 אחרי לידה שנייה
ויכולים להגיע לשני אחוז
אבל המערכת לא מעוניינת להשקיע את הזמן בלידה כזאת שווה להכניס רופא לחדר ניתוח ותוך חצי שעה לצאת ולא לבלות שעות ליד יולדת וכמובן לקחת סיכון.
סיכמנו שאגיע לביקורת בשבוע 40
בביקורת הפעילו עלי לחץ לקבוע תאריך לניתוח
לא הסכמתי הציעו לי לבוא ביום ראשון בצום לביקורת ואם ארצה להכנס כבר לניתוח
זה היה ביום חמישי. בימים החולפים עשיתי כל יום דיקור, השתמשתי בנר הלילה ושתיתי חליטת תה פטל
וישבתי על אדי רוזמרין.
עשיתי הליכות נסעתי בשדות בקיצור
כל דבר אפשרי להתחיל לידה רגילה.
ביום ראשון הגעתי לבית החולים
ומנהל חדר לידה  לא הבין למה לא הגעתי בצום ולחץ עלי להתחיל הכנות לניתוח שיתקיים למחרת.
ביקשתי לחשוב שוב, במהלך כל השיחה הופעלו עלי לחצים איומים ואף הציעו לי לדבר עם המנהל של היחידה לסיכון גבוהה.
יצאנו לחדר ההמתנה והתקשרתי למיילדת שיצרתי איתה קשר השארתי לה הודעה והמתינו כשעתיים עד שהיא הגיעה.
התייעצנו איתה והיא אמרה שהם מפחדים ואני מקרה די חריג אבל הם לא יכולים למנוע ממני!!
יש את זכות החולה וזאת בדרישה שלי!
בזמן ההמתנה התחלתי לחשוב אולי הם צודקים אולי כדאי לוותר, אבל השיחה איתה חיזקה אותי
היא המליצה לי להתקשר לאשה שיש לה יכולת נבואית והיא סיפרה שבקיבוץ הדתי שבו היא מתגוררת נוטים להתייעץ איתה בנושאים שונים.
במקביל לכל זה בעודי חותמת על טופס ויתור טיפול התחילו לי צירים, ביקשתי מהמיילדת במיון שתבדוק אותי שוב
כי כשהגעתי לא היו צירים
בבדיקה היא ראתה התחלה של תהליך
היא סגרה את הווילון והמליצה לי להתרחק מכל הלחץ הזה וללכת למקום רגוע לתת לצירים להתפתח.
כך היה
מצאנו צימר עם ג׳קוזי לזרז את הצירים
ובמקביל התקשרתי לאשה להתייעצות
וזה סיפור בפני עצמו
מי שתרצה לקבל פרטים או את הסיפור ניתן לפנות אלי בפרטי.
תוך שעתיים הצירים התגברו והיו סדירים וכואבים
יש לציין שמעולם לא הרגשתי צירים אז התייעצתי עם המדקרת שלי בטלפון ויש לציין שהיא ליוותה אותי לאורך כל התהליך גם בשעות הקטנות של הלילה.
חזרתי לבית חולים
חלקם זכרו אותי מהבוקר והיו בטוחים שבאתי עם צירים מוכנה להכנס לניתוח
מהר מאוד הבהרתי להם שאני מכונית בלידה רגילה.
הרופא התורן קרא מעד לצוות מתמחים וסוללה של רופאים נכנסה אלי לחדר
הוא התחיל להסביר לי שוב על הסכנות על זה שהוא לא רוצה  להיות הרופא שיצטרך לנתח אותי כשיקרע לי הרחם.
על אך האחוזים הנמוכים לסבירות לקרע!!!
אמרתי לו שאני הולכת על זה ושאני מבקשת שלא יטרידו אותי וילחיצו אותי כל רגע ושאני בטוחה שנצליח יחד לעשות את זה.
מאותו רגע הוא התגייס למשימה
והוא עשה הכל כדי שהלידה תסתיים באופן טבעי
 הגעתי לפתיחה של חמש והלידה התקדמה באופן טבעי רק היתה בעייה אחת
העובר הוריד דפקים במהלך הלילה ובפקיעת המים הם היו מקוניאלים.
נכנסתי לחדר לידה בשמונה בערב ובשש בבוקר נכנסתי לניתוח
מוסר השכל וכמה פרטים חשובים מאוד:
ניתן ללדת טבעי לאחר שני ניתוחים אם הפרמטרים תקינים
משקל
כמות מים
מיקום שילייה שלא נוגע או מחובר לצלקת.
חשוב לדעת שלמערכת  הרפואית
קל יותר לנתח מאשר ללוות יולדת לילה שלם. וזה נאמר לי על ידי רופא.
הלידה תלויה במצב האגן ובמצב התודעתי שאנחנו מגיעות איתו ללידה.

אני עברתי חוויה מתקנת גם ההכנה לזה וגם חווית הלידה עצמה
לפרטים אודות המדקרת המופלאה שלי
והמיילדת מבית חולים פורייה
ובכלל שאלות ניתן ליצור איתי קשר דרך ההודעות בפייסבוק
בהצלחה גדולה ובהרבה מזל טוב לכולן