ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

אנשי/נשות מקצוע המעוניינים לפרסם באתר

נא לפנות במייל לכתובת

vbac.israel@gmail.com

מאת: מרוה זוהר
דולה מוסמכת
מיילדת מוסמכת CPM, בוגרת הקולג הלאומי למיילדות בארה"ב
פעילה בנשים קוראות ללדת

העגה הרפואית הגדירה עבורנו שיח בממדים של הצלחה וכישלון. באנגלית כשאישה רוצה ללדת בלידה נרתיקית אחרי ניתוח קיסרי אומרים שהיא הולכת ל trial of labor .את המילה הזו trial אפשר לתרגם לעברית כנסיון אך גם כניסוי, כבדיקה, כמבחן וכמשפט. כאילו הכשלון כבר הוכח ועכשיו חובת ההוכחה על היולדת. הוכחה לא רק שהיתה ראויה לאמון שניתן בה, לנסות ללדת ולא ישר לקבוע קיסרי, אלא הוכחה שהיא מסוגלת, שהיא אמא מספיק, שהיא אישה מספיק ונשית מספיק. שיח רפואי ועממי נוסף הוא שיח ה"אמא בריאה, תינוק בריא". שיח זה מגדיר הצלחה במונחים של תכלית ותוצאה בלבד ומוחק אוקיינוסים שלמים של חוויה והוויה נשית. כי אף על פי שאין אמא בעולם שתסכים לסכן את התינוק שלה לטובת החוויה והאווירה )למרות שהרבה פעמים מאשימים יולדות בחוסר אחריות כזו(, אין אמא בעולם שחווית הלידה לא משנה לה ומשנה אותה, לפעמים עד בלי היכר.

שיח נוסף שאינו מגיע מהעולם הרפואי אלא מכיון של אנטי מדיקליזציה והתנועה ללידה טבעית, מגדיר את הכשלון לא ככשלון פרטי של היולדת אלא ככשלון של המערכת הרפואית, אנשי הצוות והחברה בכלל. השיח הזה מנסה להסתכל על התמונה הגדולה יותר, לראות ולהצביע על כך שיש כרגע משבר בעולם הגניקולוגיה והמיילדות. שיש מגפה של ניתוחים קיסריים. בברזיל תשעים אחוז, בארצות הברית חמישים ושישים אחוז, ובכל העולם אין כמעט מקום שעומד בסטנדרטים שקבע ארגון הבריאות העולמי לפיהם אף בי"ח, בין שהוא מרכז רפואי חשוב המקבל הפניות ובין שהוא קטן ומרוחק, לא אמור לנתח יותר מעשר עד חמש עשרה אחוז מהנשים.

אני סבורה שהשיח הזה חשוב, אפילו חיוני. שחובה עלינו להבין את הבעיה מהשורש, לחפש את ההסברים לעלייה בניתוחים קיסריים מיותרים. בין אם מדובר בבעיות אפידימיולוגיות כמו עודף משקל וחוסר פעילות גופנית ובין אם מדובר בבעיות פוליטיות, של ביטוח ושל כסף, או בסוגיות פמיניסטיות של זלזול בנשים וחוסר כבוד לזכותן על גופן, או בחינוך של אנשי רפואה שלא רואים לידות כתהליך ושל הציבור שלומד לפחד מלידה..... כל אלו דורשים מודעות והתייחסות. יחד אם זאת השיח הזה גם הוא לא שלם. ואני לא בטוחה עד כמה הוא תורם לאישה האחת כשהיא יושבת על המשבר ללדת או כשהיא מתמודדת עם משבר בעקבות חווית לידה טראומטית.

בתהליך העיבוד של לידה קיסרית ובמיוחד לקראת הלידה הבאה חשוב מאוד להבין מה קרה בלידה הקודמת. חשוב להבין מה היו הסיבות והנסיבות שהובילו לניתוח. במקרים מסוימים זה אף עשוי לעזור לדעת בודאות שהניתוח היה הכרחי ונפל בתוך אותם 10-50%
של ניתוחים הכרחיים ו"מוצדקים." במקרים אחרים עוזר לדעת שהניתוח היה ככל הנראה מיותר ושסביר שהתנהלות אחרת היתה מובילה לתוצאות אחרות ואפשר להרגיש ולשחרר כעס ולהסיק מסקנות. במקרים רבים אין שום דרך לדעת, ונשים יכולות להתייסר רבות בספירלות של משחקי המה היה אילו. כך או כך השיח הזה אינו שלם מפני שהוא עדיין מסתכל בצורה חד ממדית על הצלחה וכשלון. בעייתיות נוספת היא שהשיח הזה גם מעמיד את היולדת ואת הצוות הרפואי אלו נגד זו, משני צדי המתרס. כאילו ההתנהלות בבית החולים היא איזה גז קצת רעיל שהיולדת צריכה להצליח לעצור את הנשימה מספיק זמן , ולא לשאוף אותו ואת השפעותיו
השליליות כדי להצליח לדבוק במשימה ולהצליח ללדת. הבעיה היא שעוד לא נולדה האישה שהצליחה ללדת בלי לנשום.

 
כנשים לפני לנל"ק וכנשות מקצוע המלוות אותן עלינו לחפש שיח שמשרת ומעצים אותנו. דרך אוטנטית, להגדיר ולבטא הצלחה וכשלון. כיצד אנחנו רוצות להגדיר הצלחה במונחים שלנו? כיצד אנו יכולות לנטרל את הדיכוטומיה החדה הזו- לידה טבעית = הצלחה, ניתוח קיסרי =כישלון. מבלי למחוק את חשיבותו של התהליך ומבלי להגיד "אמא בריאה, תינוק בריא, הכל בסדר."?

אני מעודדת כל אחת לחקור, להתבונן ולהגדיר בשביל עצמה, בשפה שלה, מה שמהדהד לה נכון ומעצים בגוף. במקביל, אני רוצה להציע, כדוגמא, משהו שמרגיש משמעותי עבורי, ושאפשר לפני הלידה להתכוונן אליו. מדברים רבות על חשיבותה של לידה טבעית להקשרות בין אמא לתינוק/ת. אבל גם האמירה הזאת יכולה להוסיף לתחושת הכשלון והדאגה שלנו מההשלכות של לידה קיסרית.

אני סבורה, שברגע הלידה עצמו ובחיים ובאמהות בכלל הדבר המהותי יותר הוא שתהיה קשיבות, (מיינדפולנס). מחקרים מראים שכשאשר יש יכולת קשיבות מפותחת הילדים חווים הקשרות בטוחה יותר. כלומר גם אם כאמא, יש לך דכאונות, מצבי רוח, עצבים או סתם חוסר סבלנות, או שנסיבות כלשהן הפרידו בין אמא לתינוק/ת ככל שאת יכולה להישאר יותר נוכחת, מודעת ומסוגלת לתקשר ולהסביר מה עובר עליך, בזמן אמת או אחרי כך הילד/ה יוכלו לחוות קשר רציף ובטוח יותר עם האהבה שתמיד נמצאת ללא תנאי.

הדבר הזה נכון גם עבורנו, עבור ההקשרות הבטוחה שלנו עם עצמנו, עם הרוח/הבורא, ועם כל חלקי הנשמה שלנו כולל הילדה הקטנה, המפוחדת שבתוכנו. הקשיבות היא הדבר שמאפשר לחלקי הנשמה שלנו להישאר נוכחים גם כשקורים לנו דברים מאוד אינטנסיביים או לחזור אל הגוף אם נאלצו לברוח ממנו כדי לשמור עלינו. אפשר לדבר עם הנשמה הנולדת בכל מקום. בבית, במרכז לידה טבעי, בחדר לידה רגיל או בחדר ניתוח.

אפשר להסביר לתינוק/ת (וליולדת), מה קורה. תדר של אהבה, ונוכחות אלו דברים שאינם תלויים בזמן או במקום. בלידה טבעית או בלידה קיסרית. ואם חווינו טראומה בלידה, אם נאלצנו להתנתק, מעצמנו או מהתינוק/ת, או נאלצנו לגייס מנגנונים חכמים של דיסוציאציה כדי לשמור על עצמנו, דרך המיינדפולנס ודרך שיטות תרפייה מבוססות קשיבות כמו BOT ו SE אנו יכולות להשיב לעצמנו את חלקי הנשמה וכך את חווית הלידה. כי העובדה שבטראומה מימד הזמן קופא נכונה גם לטובתנו, ז"א באמת יש אפשרות לשנות גם את חווית העבר.

הרי כאמהות אין לנו באמת שליטה ויכולת לשמור על ילדינו. איננו יכולות להצליח מפני שהחיים במובן הזה ידונו אותנו לכשלון. אך אם נוכל כבר בלידה ללמד שהאהבה שלנו לעצמנו ולילדינו וההסכמה שלנו להישאר בנוכחות אינה תלויה בדבר, איזו מתנה גדולה מזו ואיזו הצלחה גדולה מזו אפשר לתת כאמהות? מלבד כמובן, החיים עצמם.

למאמרים נוספים מאת מרוה זהר: http://www.marvazohar.com/#!blog/c12o 

תסחיף מי שפיר זוהי תופעה בה מתרחשת חדירה של נוזל מי השפיר (המכיל חומרים שמקורם בעובר וזרים לגופה של האם) לתוך מחזור הדם של האם. זוהי אחת הסיבות העיקריות לתמותת יולדות כיום, כ-5% עד 15% ממקרי תמותה אימהית בלידה.

תסחיף מי שפיר קורה אחת ל־15,000 עד 53,000 לידות, כאשר שיעורי תמותה אימהית בעקבות התסחיף נעים בין 13% ל־30%, ושיעור תמותת ילודים נעים בין 9% ל־44%. בעבר היו מתות בין 60% ל־80% מהיולדות שהיו לוקות בתסחיף מי שפיר. עם זאת ל־75% מהניצולות נגרם נזק נוירולוגי משמעותי.

חדירת מי השפיר למחזור הדם של היולדת גורמים לתגובה אלרגית חריפה בגוף היולדת, המפריש חומרים רבים שתפקידם להילחם בפולש הזר. בעקבותיה נגרמת אי־יציבות במערכת דם־לב־ריאה המתבטאת בעלייה בלחץ הדם בריאות ובאי־ספיקת לב. ישנה קריסה של הלב ונוצרת מצוקה נשימתית, דימום רב ובסוף תרדמת.

גורמי סיכון: הסיכוייים לתסחיף מי שפיר עולים בעקבות ניתוחים קיסריים, זירוז והשראת לידה, רעלת הריון, בעיות בשלייה כגון שליית פתח ושלייה נעוצה, גיל לידה מעל 35, קרעים בצוואר הרחם וברחם.


קישורים למאמרים:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20410762

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19530003June


קישורים לכתבות:

תסחיף מי שפיר - פרופ' אייל שיינר, סורוקה

תסחיף מי שפיר – אימת המיילדות המודרנית, פרופ' אוריאל אלחלל, מנהל המרפאה להריון בסיכון, הדסה עין כרם

תסחיף מי שפיר: נדיר וקטלני, יאנה גימפלביץ', מערכת zap doctors

אפשר למנוע תסחיף מי שפיר? 5 סכנות בהריון, ד"ר איתי גל

תסחיף מי שפיר, פרופ' אייל ענתבי

מאיר: יולדת במצב אנוש לאחר תסחיף מי שפיר, ד"ר איתי גל

מאיר: נפטרה היולדת שלקתה בתסחיף מי שפיר, ד"ר איתי גל

תסחיף מי שפיר או תסחיף ריאתי – אבחון וטיפול רפואי

תסחיף מי שפיר - רשלנות רפואית

תסחיף מי שפיר- רשלנות רפואית

מה זה תסחיף מי שפיר? רוני שגב זכריה

מהו תסחיף מי שפיר? בריאות האישה

תסחיף מי שפיר, מהו והאם רשלנות רפואית

בי"ח ברזילי: בת 34 נפטרה במהלך ניתוח קיסרי, נרי ברנר