ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

VBAC Israel - לנל"ק ישראל - לידה נרתיקית אחרי קיסרי

052-5155529
עקבו אחריי | לקבוצה הסגורה
כניסה למערכת | הרשמה לאתר

סיפור הלידה של מילה

 

אחרי שני הריונות שהסתיימו בניתוח קיסרי בגלל מצג עכוז, כשכבר האמנתי שהרחם שלי עקומה ובגלל זה העוברים מעדיפים להיות הפוכים...כשלגמרי היה לי ברור שעוד הריון/קיסרי לא בא בחשבון, דווקא אז, בזמן שהייה במדינת הקרואסונים, גיליתי להפתעתי שאני בהריון.

 

מאוד פחדתי מקיסרי שלישי אבל אינטואיציה חזקה לחשה לי שהפעם זה יהיה שונה!

 

למעשה כל ההיריון הזה היה שונה..הסביבה, המעקב...זה איכשהו הרגיש לי שאני בהריון ראשון ולא שלישי. הייתי צריכה ללמוד את הכול מחדש.

 

בשליש השני, התחלתי לקרוא דרך הנט על ויב"ק, חיפשתי בתי יולדות באזור מגוריי, ניסיתי להבין איפה כדאי לי ללדת והחלטתי לפנות לבית יולדות שהיה נראה לי עם גישה טבעית יותר מאחרים. התקשרתי ושאלתי אם הם מקבלים ויב"ק2. לא אמרו כן, לא אמרו לא, קבעו לי פגישה.

 

הגעתי לפגישה, הרופאה שקיבלה אותי סיפרה לי על כל הסכנות שיש בויב"ק. אני הפגנתי ידע, כלומר כח, והיא מיד הבינה שהכנתי שיעורי בית ושההחלטה שלי ללדת ויב"ק מבוססת היטב. היא ציינה בפניי שאין להם עדיין ניסיון בויב"ק2 אבל כן בויב"ק1 ושלמעשה אין ממש הבדל. היא הסבירה שהלידה צריכה להתפתח באופן טבעי ושמצפים בלידה כזו שהכול ילך חלק, בלי אפידורל, בלי זירוז ובקיצור שהכול צריך להיות טבעי...היא ביקשה שאפתח תיק מעקב אצלם ועוד באותו היום שלחה אותי לבצע בדיקות דם במעבדה. אחות נחמדה קיבלה אותי ותוך כדי שהיא לוקחת לי דם, אני שמה לב שצבע העיניים שלה בדיוק כמו צבע העיניים של אימי ז"ל...לרגע הרגשתי שאמא שלי מביטה בי...ואם לא דיי בכך, על החלוק שלה הייתה תווית עם השם של אימי! יצאתי משם נסערת...היה לי ברור שזה סימן שבבית יולדות הזה אלד ובבית יולדות הזה אגשים חלום!

 

ההיריון התקדם, המעקב גם...

 

בדיקות דם, מדידות וכו'..כל פעם אני פוגשת מיילדת אחרת וכולן כבר יודעות שאני מיועדת ללידת ויב"ק2 . חלקן נלחצות, חלקן תומכות. בערך כל שבועיים אני מגיעה לדיקור סיני עם מיילדת מקסימה, תומכת ויב"ק ב100%...כל פגישה אנחנו מתיידדות עוד ועוד וכל פגישה אני מבינה יותר ויותר שאותה ולא אחרת אני רוצה בלידה! רוצה זה נחמד.. אבל בפועל אצטרך להסתדר עם מה ומי שיהיה..

 

לקראת סוף ההיריון הרופאה שולחת אותי לעשות צילום אגן כתנאי לויב"ק. לשמחתי נודע לי שהאגן שלי רחב בהרבה מהממוצע. תמיד ידעתי שהאגן שלי רחב אבל מעולם לא התגאתי בכך...היום, אין לי ספק שאגן רחב זו המחמאה הכי טובה שניתן לקבל ;)

 

סקירה שלישית מגלה שהעובר במצג ראש! בהתחלה חשבתי שאני הוזה..שני הריונות מאחוריי ועוד לא יצא לי לראות על המסך איך נראה עובר במצג ראש!! יצאתי מהבדיקה עם ראש בעננים...מצד אחד מופתעת, מצד שני לא ציפיתי לאפשרות אחרת :)

 

בדיקת סוכר מגלה ערכים שמצביעים על סכרת הריון, אני נכנסת למעקב קפדני, מדידות סוכר, דיאטה...לא מבינה איך כל זה קשור אליי...נכנסת לדיכאון...איך אפשר לחיות בצרפת ולא להתקרב לבולנז'רי? ועוד בהריון??? מנסה להתעודד מהעובדה שאני כבר בסוף ההיריון...

 

מחכים רק ללידה.

 

מחכים ומחכים...משום מה חשבתי שאלד בשבוע 37 אבל זה לא קרה, שבוע 38 מגיע וזה גם לא קורה...ואני תוהה מתי זה כבר יקרה?? הרופאה מודיעה לי שהיא רוצה שאלד עד ה 11.9 (שבוע 39) ואני חושבת לי בלב "יופי שאת רוצה..אבל זה לא תוכנית כבקשתך!". היא שולחת אותי לעוד דיקור כדי לנסות לזרז.

 

ה10.9 מגיע ואני אומרת לעצמי כל היום שלא מתחשק לי ללדת עכשיו..למרות שכבר ממש רציתי ללדת הייתי מוכנה לחכות עוד כמה ימים..בכל זאת ספטמבר אילבן מתקרב ...לא עושה חשק ללדת בתאריך הזה!

 

ב 21:00 בערב, אני נכנסת לשירותים, ושומעת "פק" קטן ואחריו זרימה של מים מקוניאלים..מעולם לא ראיתי איך מים מקוניאלים נראים אבל הייתה לי מיד הרגשה שזה זה. צבע חום שלא השאיר הרבה מקום לספק.

 

מתקשרת למחלקה להודיע שאני בדרך. נכנסים לאוטו ונוסעים... 45 דק' של התרגשות מהולה בלחץ!

 

מגיעים, מקבל את פנינו מיילד, הוא בודק אותי ומאמת שאכן מדובר במים מקוניאלים...מתיישב מולי ומתחיל לספר לי על כל הסיכונים שיש בויב"ק! ובטון מזלזל אומר לי שאם אני חושבת שאפשר ללדת ויב"ק אז אני מאמינה בסנטה קלאוס!! אני מסתכלת עליו בהלם ולא מאמינה שזה קורה לי!! לא מאמינה שהתכוננתי כל כך טוב ללידה הזו, שליוו אותי כל כך טוב לאורך כל ההיריון ובסוף אני מוצאת את עצמי בזמן אמת צריכה לשכנע את המיילד למה אני לא רוצה קיסרי נוסף. תוך כדי ההלם, אספתי את עצמי, הסתכלתי לו ישר לתוך העיניים, ואמרתי לו בצורה חד משמעית וברורה שלא באתי לדבר איתו על הסיכונים אלא ללדת! הוא מיד התקפל ושינה נושא. בשביל אחת כמוני שאסרטיביות זה ממנה והלאה...זה היה שיעור טוב ועמדתי בו בהצלחה רבה :) 

 

הוא חיבר אותי למוניטור שלא הראה צירים סדירים..בדק פתיחה - 1 ס"מ.

 

אני מבינה שיש עוד דרך ארוכה...אני פוחדת ללדת עם המיילד הזה. הוא נראה בלחץ אטומי! מזיע כולו! אני מרגישה את הלחץ שלו וזה לא עושה לי טוב.

 

השעות עוברות וכלום לא זז. לא פלא...מאז שהגעתי אני מחוברת למוניטור ובקושי יכולה לזוז. מבקשת ממנו להשתחרר מהמוניטור כדי ללכת לשירותים ומגלה שהשירותים זה המקום הכי טוב להעביר בו צירים. מבקשת כל רגע ללכת לשירותים ונתקעת שם שעה! העיקר להיות חופשייה.

 

מידי פעם נכנסת אחות לחדר. היא רואה שאני בלחץ וכדי להסיח את דעתי היא מפתחת איתי שיחה על הנקה. היא חמודה. היא משרה אווירה נינוחה...ואני כל כך זקוקה לזה!

 

השעות עוברות..אני לא מצליחה לעצום עין. האיש שלי נרדם על כיסא לידי וישן בשביל שנינו...

 

המוניטור לא יורד ממני. המיילד לא מסכים אפילו לחבר אותי למוניטור האלחוטי. קשה לי לזוז. קשה לי בכלל. דבר אחד אני רוצה - שהשעה תהיה כבר 7:00 בבוקר כדי שתהיה החלפת משמרת! אני לא רוצה ללדת איתו!!

 

אני שוכבת במיטה וסופרת את הדקות. לא עוצמת עין.

 

השעה 7:00 !!! אני נושמת לרווחה!!! המיילד סיים לעבוד ומודה בפניי שהוא שמח שלא ילדתי במשמרת שלו, הוא שמח להוריד ממנו כל אחריות ושעכשיו אחרים ישברו את הראש איתי! אני כל כך שמחה שלא התפתחה לידה...יופי! כולם מרוצים ;) הוא יוצא מהחדר ואני מחכה שתגיע המיילדת החדשה שתלווה אותי...

 

שומעת דפיקות בדלת, הדלת נפתחת ואת מי אני רואה?! את המיילדת שעשתה לי דיקור סיני במהלך ההיריון!!! המיילדת שכל כך רציתי!!!  אני מחבקת אותה ואומרת לה שעכשיו אני מוכנה ללדת :) אחריה נכנסת לחדר הרופאה שליוותה אותי בהריון ומודיעה לי שגם היא במשמרת! ניסים קורים! אין מאושרת ממני!!!!!!!!

 

אני מספרת למיילדת איך עבר עליי הלילה: ללא שינה, מחוברת למוניטור רציף, בצום מוחלט! היא מרחמת עליי ומספרת לי שמרוב לחץ המיילד הקודם הכין מראש את החדר ניתוח, אפילו הסכין גילוח היתה מוכנה! היא מרגיעה אותי ואומרת לי שהיא כיבתה את כל האורות בחדר ניתוח ושלא יהיה שום ניתוח. היא מסתכלת אליי בעיניים ואומרת לי "את היום יולדת רגיל!". מנתקת אותי מהמוניטור, מביאה לי ולאיש שלי ארוחת בוקר ונותנת לנו ללכת להסתובב בשמש איזה שעה. אני סוף סוף נושמת!!!

 

12:00 בצהריים, המיילדת בודקת אותי וכלום. פתיחה 2.

 

היא מחברת אותי למוניטור אלחוטי כדי לאפשר לי לנוע. אני עייפה...לא עצמתי עין כבר 15 שעות! אני רוצה לישון אבל צריכה להיות בתנועה! אני יושבת על כדור פיזיו ומנסה להישען על המיטה כדי לנוח תוך כדי סיבובי אגן אבל המוניטור האלחוטי כל הזמן מחליק...זה מעייף אותי עוד יותר...

 

המיילדת עושה לי דיקור סיני אגרסיבי (בכוונה), כואב לי אבל לא איכפת לי..העיקר שמשהו כבר יזוז! הצירים מתחזקים..במשך כשעה מופיעים צירים יפים אבל זה לא מחזיק לאורך זמן.

 

השעה 14:00, המיילדת נכנסת לחדר ואומרת לי שלא נשאר לנו הרבה זמן. עם מים מקוניאליים, אני חייבת ללדת תוך 24 שעות! נותרו לנו רק 7 שעות...

 

אחרי התייעצות עם הרופאה, היא אומרת לי שהן החליטו לנסות בכל זאת לתת לי זירוז. היא מסבירה לי שכל מה שחסר זה צירים שימחקו את הצוואר והופ התינוקת מחליקה החוצה! היא שואלת אותי אם אני מסכימה לקבל את הזירוז ובלי להסס אני עונה כן. כל כך סמכתי עליהן שמבחינתי כל מה שאמרו היה קדוש. הצלחתי להתמסר לגמרי! (עוד הישג מבורך לחולת שליטה כמוני ;))

 

מחברים אותי לסינטוצינון במינון מאוד מאוד נמוך כדי לראות איך הגוף מגיב. הצירים מיד מתחזקים והצוואר מתקצר בס"מ כל שעה. אני מנסה להיות כמה שיותר בתנועה אבל המוניטור האלחוטי לא מפסיק להחליק. אני מתרכזת בזה במקום בתנועתיות וזה מטריף אותי! כואב לי ואני הופכת להיות עצבנית. אני מותשת...אני ערה כבר יותר מ20 שעות!!

 

השעה 17:30, אני בפתיחה 5 . המיילדת מייעצת לי לקחת אפידורל כדי לישון קצת. היא רואה שאני כבר מותשת ועצבנית ומסבירה לי שזה לא טוב להגיע ככה לשלב הדחיפות ושעדיף לאגור כוחות.

 

בין הצירים עוברות בי מחשבות על כך שבזמן ההריון אמרו לי שהכל חייב להיות טבעי בויב"ק...מצחיק איך בפועל הכל קורה הפוך...אבל אני מברכת על הגמישות שהמיילדת והרופאה מפגינות בזמן אמת. כל כך חשוב להיות פתוח ולא להיצמד לחוקי הספר...

 

השעה 19:00, פתיחה 7...הצירים ממשיכים להתחזק, אני מרגישה לחץ ברגליים! כבר לא כואב לי בבטן וגם לא בגב...כל הכאב מתרכז פתאום בירכיים!! כאב בלתי נסבל! הדבר היחיד שמרגיע זה לחץ מטורף על הירכיים...האיש שלי לוחץ בכל הכח אבל גם זה לא מספיק. אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד. כלום כבר לא מרגיע אותי. לא מצליחה לשלוט על עצמי, עצבנית ובעיקר עייפה!

 

לוקח למרדים שעה וחצי להגיע אליי...לא היה לי מושג שחיכיתי לו כל כך הרבה! לגמרי איבדתי את תחושת הזמן...

 

הוא נכנס לחדר - "שלום אני ד"ר בלום" - (להזכירכן, אנחנו בכפר נידח בדרום צרפת..מה הסיכוי שיגיע אליי מרדים דובר עברית?! ) אני חצי מעולפת אבל מחייכת לעברו! לשמוע עברית היה בהחלט מפתיע ומרענן :)  אין לי מושג איך הוא הצליח לחבר אותי לאפידורל בין הצירים...נדהמתי שבשלב הזה עוד נותנים אפידורל..משום מה תמיד שמעתי על יולדות שילדו בלי אפידורל כי היה מאוחר מידי. המרדים עשה עבודה מדהימה, שם לי מינון מדויק להפליא שמחק את הכאב אבל אפשר לי בכל זאת להזיז את הרגליים.

 

השעה 19:00, המיילדת "המדקרת" סיימה את המשמרת שלה. היא באה להיפרד ממני עם דמעות בעיניים...היא כל כך רצתה ליילד אותי אבל לא יכלה להשאר מעבר למשמרת שלה..ילדיה הקטנים חיכו לה בבית... היא העבירה את המשמרת למיילדת אחרת, מקסימה לא פחות, והבטיחה לי שאני בידיים טובות!

 

נרדמתי...סוף סוף נרדמתי! אחרי כמעט 24 שעות ללא שינה!

 

בשעה 21:00, המיילדת החדשה באה לבדוק אותי ומבשרת לי שיש מחיקה מלאה.

 

מעבירים אותי לחדר לידה. זהו זה...זה קורה!!!

 

 החדר חשוך. מוזיקה נעימה שהבאתי מהבית מתנגנת ברקע...המיילדת מודיעה לי מתי ללחוץ, אני לוחצת בכל הכוח והיא נדהמת מההתקדמות! שלוש לחיצות והראש יצא! אני תופסת אותה ומיד מניחה אותה עליי. היא חמימה...תחושה מדהימה...שנותנת לי להפנים שחום גופה הוא בעצם חום גופי! זאת הלידה השלישית שלי אבל זאת הפעם הראשונה שאני מגלה איך זה מרגיש להחזיק עובר שזה עתה יצא מהבטן! עד עכשיו הכרתי רק תינוקות עטופים! היא שוכבת עליי עם כל הנוזלים, הדם, הורניקס.....אני מלטפת אותה...האצבעות מחליקות...כל החושים שלי חדים להפליא...ואני מתמוגגת מכל שניה!!!

 

השעה 21:30 . בדיוק 24 שעות מירידת המים המקוניאליים :)

 

אני בוכה מאושר והאיש שלי יחד איתי.

 

הצוות מתרגש מאוד ודומע גם. הרופאה מיד שולחת אסמס למיילדת "המדקרת" :)

 

הצלחתי! הצלחנו!

 

למחרת אני זוכה להתייחסות מיוחדת מצד הרופאים במחלקה. כולם גאים בי, אני הויב"ק2 הראשונה שלהם! אני ההוכחה שלהם לכך שזה אפשרי! בזכותי ובזכות מילה הקטנה עוד אמהות יזכו ללדת ויב"ק2 בבית היולדות הזה. מרגש לדעת שסללתי להן את הדרך!

 

רק הרופאה שליוותה אותי לא באה לבקר...אני שואלת את המיילדת "המדקרת" אם היא יודעת מתי היא תהיה שוב במשמרת והיא עונה לי "היא יצאה לחופש של שבוע". אני מחייכת לעצמי ומבינה פתאום למה היא כל כך היתה לחוצה שאלד עד ה11.9 !!

 

לא רציתי ללדת בספטמבר אילבן...אבל מילה החליטה אחרת, היא החליטה להביא הרבה אור,אהבה וריפוי לעולם דווקא בתאריך הזה :)   

 

 

 

 

עדכונים ומאמרים חדשים

חדשות ועידכונים

חיפוש

לנל"ק 2

אנחנו בפייסבוק

SFbBox by casino froutakia

  • _1
  • _2
  • _3
  • _4
  • _5


בלידה הקודמת ילדת בקיסרי

ועכשיו את רוצה אחרת?

ברוכה הבאה,

הגעת למקום הנכון!

הצטרפי עכשיו לאתר וקבלי את

המדריך ללידה נרתיקית אחרי קיסרי - בחינם!!!